דף הבית: ספריית מידע > מחלת הפרקינסון והאימון בשיטת פילאטיס
התפתחות מחלת הפרקינסון ואימון פילאטיס
מאת פרנסיס זפלו
מדריכים יקרים, לאור שיתוף הפעולה בין "עמותת חולי הפרקינסון בישראל" וההתפתחות היפה מול עמותה זו, בסיוע ובשיתוף פעולה מדהים בין הסניף בחיפה- ושוב תודות לענבל ולמיטל, מצאתי מאמר בנושא פרקינסון ופילאטיס. המאמר בעיקר מתאר עבודה של מדריכה מארה"ב עם מתאמנת שלה.
פרקינסון, הפרעה מוחית-נוירולוגית המכונה thalmus nucleus, הנה תוצאה של חוסר בדופאמין, הכימיקל השולט בתנועותינו ואף בפעולת אברינו.
פרקינסון הינה הפרעה ניוונית המתקדמת לאטה במערכת העצבים. סימני המחלה הינם רעד (טלטול) במנוחה, התחלה נרפית של תנועות ונוקשות שרירים. הסיבה למחלה הינה ניוון של תאי עצב בגנגליונים העצביים וכתוצאה מכך יצירה נמוכה יותר של דופאמין, שהוא נוירוטרנסמיטור (מעביר עצבי) המשמש את הגנגליונים הבסיסיים, אזור בעומק המח אשר מסייע בהנעת תנועות. הסיבה להתנוונות תאי העצב ולאובדן הדופאמין אינה ידועה.
מחלת הפרקינסון מתחילה בדרך-כלל בצורה קלה ומתקדמת הבדרגה. במקרים רבים מתחילה המחלה ברעד בכף היד במצב של מנוחה. רעד זה עשוי להעלם בזמן השינה או בזמן תנועה. בחלק הממקרים אין רעד.
פתחית היד במחלה קשה במיוחד ומתפתחת נוקשות שרירים המחלישה עוד יותר את התנועה.
ביצוע פעולות יומיומיות רבות ככל האפשר וקיום תכנית התעמלות סדירה יכולים לסייע ללוקים במחלה לשמור על ניידות.
יש חשיבות למהירות התרגול תוך כדי השיעור.
שימו לב : ביצוע תנועות במהירות גבוהה עלול בחלק מן החולים להוביל לקושי רב בביצוע ולהגברת הרעד !!!
לקוחתי שארין, בת 42, אובחנה ב-1987 כבעלת פרקינסון והחלה להתאמן בפילאטיס 9 שנים לאחר מכן, כאשר הצורך לחזק את הצד האחורי של גופה נעשה קריטי. היא סבלה מדיסטוניה: כיווץ של הכתף השמאלית, כיווץ של הזרוע כאשר היא מוחזקת בכיפוף עד לשחרורה וכיווץ חמור ברגלה השמאלית. עם מוגבלויות שכאלו, היה עלי לחשוב מחדש על אופן הביצוע של תרגילי הפילאטיס משום שרגלה לא יכלה להשאר בתוך הרצועה. גילינו כי עבודה עם שרשרת קינטית סגורה על פלג הגוף התחתון הייתה מועילה יותר מאשר שרשרת קינטית סגורה. במקרה זה עבודת פילאטיס בעמידה הייתה חשובה מאד.
בין השנים 1997 ו-1998 הדיסטוניה של שארין התפשטה לחלקים נוספים של גופה: כעת גם הרגל השמאלית והירך נפגעו והיא חוותה ליקוי תנועתי (דיסקינזיה) בעיקר בצווארה, דבר אשר יצר אצלה אי-נוחות רבה. הדיסטוניה והדיסקינזיה הנן הפרעות תנועתיות הנגרמות כתוצאה מנטילת תרופות. יצרתי טבלה כדי לתעד את העוצמה, המיקום ומשך זמן הכיווץ. מידע זה עזר לנו למצוא דפוס שיעזור לרופאיה של שארין לשנות את מינון התרופות. הדבר מזער את ההתכווצויות לרמה נסבלת למשך כ-6 חודשים; לאחר מכן התופעות חזרו והדיסקינזיה שבצווארה החמירה (1999-2001).
בדר"כ אני נותנת מודיפיקציות לתרגילים השונים אשר שארין מבצעת, ומצאתי ששיטה זו יעילה יותר עבור שארין.
בינואר 2001 שארין החליטה לעבור ניתוח לגירוי עמוק של המוח, תהליך נסיוני אשר אושר על ידי ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקני) ב-2001 ואשר יועד לאנשים שמצבם אינו משתפר עקב לקיחת תרופות. האזור המנותח הוא ה"גלובוס פלידוס", האזור במוח אשר מקבל אינפורמציה מתאי העצב המכילים את המוליך העצבי דופאמין. אצל חולי פרקינסון, ישנה פגיעה בתאי הדופאמין. פגיעה זו בתקשורת מובילה לרעידות, נוקשות והאטה של כל התהליכים הגופניים. במהלך הניתוח, מתבצעת השתלה של אלקטרודות לתוך גרעין התלמוס המשני מכל צד. לאחר השתלת האלקטרודות, מושתל גם סטימולטור מתוכנת, בדרך כלל ליד עצם הבריח. לאחר ששני צדדי המוח טופלו, יש לקבוע סדרת פגישות כדי לכוונן מחדש את הסטימולטור כדי להגיע לשילוב החשמלי האופטימלי.
אז איך מתאימים את שיטת פילאטיס לחולי פרקינסון?
יש לשנות את התרגילים, במיוחד בעת הצגת רצפי תנועה חדשים.
יש להאזין טוב למה שהלקוח מספר אודות מצבו הפיזי והמנטלי.
יש להיות בעלי תקווה כדי שלמטופל תהיה תקווה.
יש לתת לכל מתאמן את הזמן הדרוש לו לביצוע התרגיל ולזכור ששליטה אינה הצד החזק של השרירים באופן בלתי רצוני.
שארין כיום: בגיל 60! מתרגלת פילאטיס פעמיים ביום. היא עברה את ניתוח המוח השלישי שלה בפברואר 2005 בגלל חוט מוליך שיצא ממקומו ומנע ממנה את התקדמותה. היא עדיין צריכה לעבור כוונונים חשמליים. היא התקדמה רבות במצב הכושר הגופני שלה וברמת המתח השרירי שלה! המרכיב החדש בתרגול הפילאטיס שלה הוא תרגילים ווקאליים! אנו ממשיכים לשמור על תקווה!
פילאטיס ברשת דרור רז, הרשת הגדולה והמקצועית בישראל לשיטת פילאטיס.
