פילאטיס ותרומתו לשיפור היציבה

קומו מהמחשב, עזבו את הטלוויזיה, בואו נתחזק ונזדקף!

תרגילי פילאטיס עשויים לסייע לילדים בעלי קשיים ביציבה ובישיבה הנובעים מליקויים פיסיים ומדימוי גופני ירוד. תרגול יומיומי ועקבי יתרום לייצוב האגן, הבטן, השכמות וחגורת הכתפיים, ולאחר חודשים אחדים ניתן יהיה להבחין בשיפור ניכר
 
מאת הדר שוורץ,
מדריכה בכירה ומנהלת מקצועית
ברשת "דרור רז - המרכז הישראלי לפילאטיס"

 

ר' בת ה-11 הגיעה לשיעורי פילאטיס לאחר שעברה אבחון יציבתי. בדו"ח האבחון הופיעו הממצאים הבאים:
1. עקומה טורקאלית מוגברת, מנח רפוי וקיפוטי בגב העליון, שכמות במנח protraction, קיצור בשרירי החזה
2. עקומה מותנית, מעט מוגברת, עם הסעת אגן לפנים
3. פשיטת יתר במפרקי הברך (genu recurvatum) ונטייה לנעילת ברכיים בעמידה
4. קשיים בבקרה המוטורית - קושי במיומנויות כדור וחשד ל-DCD
5. טונוס שרירי נמוך בשרירים זוקפי הגב ובחגורת הכתפיים
6. דימוי גופני ומודעות גופנית טעונים שיפור
 7. ללא עדות לסקוליוזיס.

על רקע עקרונות הפילאטיס, זו הייתה תכנית התרגול של ר', שלב אחר שלב:

במפגש הראשון ניכר היה כי אחת מנקודות החולשה של ר' היא חוסר יציבות בחגורת האגן והבטן. ג'וזף פילאטיס, אבי השיטה, התייחס למרכז הגוף כאל תחנת כוח - powerhouse. המטרה הראשונה, אם כן, היתה השגת שליטה על האיזור שבין עצם הקסיפואיד (xiphoid) לבין השליש התחתון של הירך (בכל הכיוונים). התרגילים שנבחרו לצורך כך הם תרגילים המתמקדים בייצוב האגן תוך תנועה רסיפרוקלית של הגפיים. בתוך מספר מפגשים, לאחר שהילדה השיגה שליטה זו על משטח יציב, התקדמה לתרגל על משטחים נעים כגון כדור קטן.

בשלב הבא ניתן דגש על חגורת הכתפיים. אחד מיסודות העבודה בשיטת פילאטיס מתייחס לחיזוק מפרוקסימאלי לדיסטאלי - ראשית מרכז הגוף ולאחר מכן הקצוות המרוחקים שלו. למרות המנח הקיפוטי שלה, ר' מסוגלת להזדקף כאשר היא מתבקשת לעשות זאת. עובדה זו מלמדת, כי יתכן שקיים גם מרכיב התנהגותי ביציבתה. יצוין, כי ר' היא ילדה גבוהה באופן בולט מבנות גילה, וייתכן כי זהו גורם תורם למנח היציבתי שלה.
להצלחת התרגול חשוב להבין, כי קצב ביצוע התרגילים על ידי ילדים שונה מקצב הביצוע של המבוגרים, וכי  סף הסבלנות שלהם לא אחיד. כמו כן, יש לבחון את השפעת הדימוי העצמי ולהפגין רגישות יתרה
בתרגילי הפילאטיס ניתן מענה לחיזוק חגורת הכתפיים בכמה דרכים:

תרגילים בנשיאת משקל (עמידת שש/ עמידת חתול) - בפעמים הראשונות התקשתה ר' להחזיק את השכמות צמודות לכלוב הצלעות (winging scapulae), אך כיוון שתרגלה יום יום בביתה, השיפור היה מהיר מאד ויחסי הכוחות בין השרירים סביב השכמות התאזנו.

תרגילים המבוצעים בשכיבה על הבטן אף הם חשובים מאוד לחיזוק חגורת הכתפיים והשכמות. בתרגילים אלה ניתן דגש על פתיחה בבית החזה ע"י דימויים כגון "פנס המאיר קדימה מעצם החזה", שילוב תנועות של השכמות - depression, downward rotation, retraction תוך הקפדה שלא להגזים באף אחת מהן על פני האחרות.

קיצור בשרירי ההמסטרינג (hamstring) הפריעו מאוד לר' המשתתפת בשיעורי ריקוד. כאשר ביקשתי ממנה להתיישב בישיבה ישרה, היא נאלצה לסובב את האגן לאחור (ppt). שני עקרונות נוספים בשיטת פילאטיס מסייעים מאוד בהתמודדות עם מצב זה. האחד הוא "התארכות" (lengthening) והשני הוא "כיווני תנועה מנוגדים" (opposition).

אחד התרגילים המסייעים מאוד ביישום שני העקרונות הללו מתבצע בשכיבה על הצד.  התרגיל, הנקרא side kick, שם דגש על ייצוב האגן, הבטן וחגורת הכתפיים בזמן הנעת הרגל העליונה לפנים ולאחור בתנועת מטוטלת. ניתן דגש לשליחת הרגל העליונה רחוק ככל האפשר מקו האמצע (זו ההתארכות), ובו-בזמן, העמקת ה-powerhouse פנימה ולמעלה, תוך התארכות מקודקוד הראש (אלו הכיוונים המנוגדים של התנועה). הירך המתכופפת לפנים "גוררת" איתה בתחילה את האגן, אולם עם התרגול העקבי - השרירים הולכים ומתארכים ולאחר כשישה חודשים ניתן היה להבחין בשיפור ניכר בישיבה ישרה.

ר' היא ילדה אינטיליגנטית מאוד ובוגרת, ועם זאת, עבודה עם ילדים לביצוע תרגילי פילאטיס שונה מעבודה עם מבוגרים. יש חשיבות רבה ליצירת תקשורת מילולית טובה כדי לחדור לעומק ליבם ולגייס אותם לתרגול בבית, בנוסף לשיעורים עם המדריך (למשל, תרגול משותף לילד ולמשפחתו). להצלחת התרגול חשוב להבין, כי קצב ביצוע התרגילים על ידי ילדים שונה מקצב הביצוע של המבוגרים, וכי  סף הסבלנות שלהם לא אחיד. כמו כן, יש לבחון את השפעת הדימוי העצמי ולהפגין רגישות יתרה, ובמקרה שלפנינו: האם ובאיזו מידה הילדה מושפעת מהעובדה שהיא גבוהה יותר מחברותיה, ועד כמה אפשר לשנות את התנהגותה מחוץ לסביבת העבודה בסטודיו לפילאטיס.