|
שאלות ותשובות
ראיון: פיטר פיאסקה מראיין את פאטימה ברוהנס
(פיטר פיאסקה הוא מייסד Classical Pilates ארה"ב, ופאטימה ברוהנס היא בעלת סטודיו לפילאטיס בשיקאגו, מאמנת ילדים ונוער. עבדה עם רמונה.)
תרגום: סיון ניר.
- ש: ג'וזף פילאטיס, בספריו, דיבר הרבה על ילדים, על החשיבות של שמירה על כושר בקרב ילדים, ועל החשיבות של אימון ילדים בשיטתו. למה לא רואים הרבה ילדים מתאמנים בשיטת פילאטיס?
ת: לצערנו הרב יש לכך מספר סיבות: אחת מהן היא שאין הרבה מורים שמוסמכים לעבוד עם אוכלוסייה זו. אמנם יש הרבה מדריכים טובים לפילאטיס, אבל אוכלוסיית הילדים היא אדירה. צריך סבלנות ברמה מספקת ואהבה לילדים והשילוב הינו נדיר.
- ש: איך התחלת ללמד את ילדייך פילאטיס? בסטודיו? בבית?
ת: ילדים זזים כל הזמן והם אוהבים להעתיק ולחקות את מה שההורים והחברים עושים. לקחתי את הילדים איתי לסטודיו בו יש הרבה אביזרים, משחקים ולקוחות. באופן טבעי הם התחילו לחקות את התרגילים על המזרן. בכל פעם שסובבתי את הראש הם היו על הרפורמר. הם פשוט עשו את הכל באופן טבעי וכל עוד לא נשקפה שום סכנה, לא ניסיתי לעצור בעדם. ולא צריך לעצור בעדם! אלא להדריך אותם כיצד לבצע את התרגילים בדרך הנכונה, ללמד אותם לשלוט בסכנות ולהדריך אותם כיצד להשתפר בכל פעם.
- ש: זה מזכיר לי מה שג'וזף פילאטיס אמר שצריך לאפשר לילדים להיות חופשיים ולהביע ספונטאניות בתנועה, כל עוד הם לא במצב מסוכן.
ת: נכון מאד. ככל שהם גדלים מעודדים אותם להתעסק בספורט ובעוד הרבה פעילויות אחרות במקביל ואז נוצרת בעיה של יותר מידי עיסוקים ומערכת עמוסה. היצירתיות הטבעית נעלמת! לכן פילאטיס מצוין עבור ילדים: השיטה מחזירה את האיזון לא רק מבחינה פיזית אלא גם מבחינה נפשית. זה בטוח יפתח אותם להיות מבוגרים טובים יותר.
- ש: זה מדהים שאת מדברת על איזון, כיוון שג'וזף פילאטיס מגדיר את שיטתו כקואורדינציה בין גוף, נפש ורוח ואין זמן טוב להתחיל בזה מאשר בילדות.
ת: בהחלט! ילדים שמתאמנים בכדורגל, כדורסל וסוגי ספורט נוספים, עובדים קשה מאד ואין איזון. כל ספורט, בכל רמה, בלי איזון יוביל לפציעות. לא צריך הרבה, רק קצת פילאטיס כדי לאזן את הגוף שעובד קשה מידי, כדי להוביל את הילדים האלה להאריך את משך זמן היותם אתלטים טובים.
- ש: האם יש גיל מסוים שבו ילדים יפיקו תועלת מפילאטיס בצורה טובה יותר? למשל 8, 10, 14?
ת: זה תלוי בילד ותלוי במורה. הילדים שלי עשו פילאטיס כבר מגיל 4 והכל היה בספונטאניות, לא הכרחתי. הם היו אז קטנים מידי למכשירים, אז לא עבדנו על הרפורמר. אבל כשהם גדלו והתחילו לרקוד בלט, התעורר הצורך בעוד תרגילים ובעבודה ממוקדת יותר. אז הוספתי תרגילים על פי הצורך, כדי להתאים לגיל שלהם ולגדילה שלהם.
- ש: האם יש הבדל בין אימון ילדים בפילאטיס לבין אימון מבוגרים בפילאטיס?
ת: בוודאי! הרי יש שוני בגופניות. מורים שעובדים עם ילדים חייבים לדעת את זה. אצל ילדים יש הרבה סחוס, המבנה של רוב העצמות עוד לא לגמרי חזק. לילדים יש מידה מסוימת של גמישות שהיא טבעית וצריך לשלוט בזה, אחרת זה עלול ליצור בעיות כשיגדלו. אצל מבוגרים זה בדיוק להיפך. רובם יותר מידי נוקשים. יש בקשת התרגילים, תרגילים שטובים למבוגרים אבל לא לילדים ולהיפך. אין ליצור עומס רב מידי על עמוד השדרה של ילד, כיוון שהוא עדין מאד. זה לא אומר שלא צריך לפתח כוח, זה רק אומר שצריך לעבוד בזהירות.
חשוב להיות מודע להתפתחות הגופנית של הילד בשלבים השונים של ההתפתחות כדי לא לתת להם תרגיל שעלול להיות קשה מידי או אפילו מסוכן.
- ש: בנוסף לשליטה מנטאלית, פילאטיס גם דיבר על נשימה וחשיבות הנשימה הן למבוגרים והן לילדים. מה את חושבת על כך?
ת: אני חושבת שאם נלמד לנשום בדרך שהוא רצה, שזו למעשה הדרך הטבעית, בוודאי לא היו כל כך הרבה בעיות כמו למשל אסתמה ובעיות שונות של הריאות. אני לא רופאה, אבל לאחת מבנותיי יש אסתמה ואימון בשיטת פילאטיס עוזר לה לשלוט בבעיה.
לכולנו יש נטייה לנשימה שטוחה. זיהום האוויר והגזים הרעילים סביבנו גרמו לנו לפתח נשימה שטוחה מאד ולכן אנו לא משתמשים בקיבולת המלאה של הריאות. אם ניישם את צורת הנשימה של ג'וזף פילאטיס, שזו הדרך הטבעית, נוכל למנוע אפילו הצטננויות לעיתים קרובות יותר.
- ש: כיצד ניתן לתקשר לילדים את עקרונות האימון יוצא הדופן של פילאטיס (contrology)?
ת: זה פשוט. ללמד אותם הכל על איזון. יותר מידי טלביזיה, יותר מידי מחשב, יותר מידי עצלות...
אני מתגעגעת לימים בהם היינו צריכים ללכת כמה רחובות עד הספרייה ולחפש את הספר שרצינו. זו היתה הרפתקה! כיום, אני רואה אפילו את ילדיי, מקליקים על 3 מקשים במחשב ומקבלים תשובה מיידית. אז למה לקום מהכיסא ולעשות משהו פיזי? לא לכך התכוון פילאטיס. הוא התכוון- איזון. לפי כך חשוב ללמד ילדים לחשוב על איזון בחייהם: אם אתה מקדיש 10 דקות למחשב, תקדיש גם 10 דקות להליכה גם אם זה סביב השולחן... אימון הוא חלק חשוב בחייך. חשוב בדיוק כמו להתקלח וכמו לקבל ציונים טובים. נסו לשלב את התרגילים כדרך חיים. אם לא את כל התרגילים אז לפחות אחד ביום או אפילו בשבוע. זה ישנה את חייך!
- ש: מה את חושבת על תכניות הלימודים בחינוך גופני בבתי הספר? וכיצד זה קשור לדרך בה הורים מעודדים את ילדיהם לעסוק בפעילות גופנית?
ת: פעילות גופנית היא תמיד טובה אך לרוע המזל לכל אחד דברים שונים על סדר היום. לבתי הספר יש תכנית לימודים שווה לכולם. אנו חיים בעולם בו הורים רוצים שילדיהם יהיו over הישגיים, לכן הם מעוניינים שהתכנית בבית הספר תהיה אפילו גבוהה יותר מהיכולת הגופנית של הילד. יש גם ילדים שלא רוצים להיות סתם ספורטאי אלא אלוף אולימפי. אני לא נגד זה אבל צריך להיות איזה גבול: כמה רחוק אפשר לדחוף מבלי לשים את הילד במצב של סכנה.
לעומת אלה, ישנם ילדים שאין להם יכולות גופניות או שליטה מנטאלית, או שפשוט הם לא מעוניינים בזה. התכנית בבית הספר לא מאפשרת להם לעשות באמת את מה שהם רוצים עם הגוף והנפש. לבתי הספר יש אמנם רעיונות טובים, אך התכנית שלהם היא כללית מידי ואין שני אנשים זהים.
- ש: סיפרת שביתך היא מחליקה על גלגיליות באופן מקצועי. כיצד את משלבת אצלה את האימון בפילאטיס? איזו שגרת תרגילים?
ת: היא מבצעת את תרגילי המזרן כמעט על בסיס יומי. אמנם לא את כל התרגילים, אבל זה החימום הקבוע שלה בעיקר לפני תחרויות. זה מספק לה חימום מלא. כי בהחלקה יש הכל: סיבולת לב-ריאה, מתיחות, כוח ומהירות. 20 דקות של פילאטיס והיא מוכנה.
- ש: לסיום, איזה המלצות יש לך עבור המדריכים של הקבוצות לילדים ונוער בסטודיו?
ת: קודם כל עליהם ליהנות מהעבודה עם ילדים וליהנות גם מהעבודה עם ההורים שלהם...
לא לתת לציפיות של ההורים להיות גבוהות מידי, כי כל ילד מתקדם בקצב שלו. אחת מהפילוסופיות של ג'וזף פילאטיס היא שאי אפשר להכריח את הגוף להיות מושלם ב 10 שיעורים. אפשר יהיה להבחין בשינוי ולהרגיש בו, אבל לא כולם מתקדמים באותו קצב.
|
