אפרת שרגא , אמא של זהר בת ה- 10, ביקשה לשלב את בתה בפעילות גופנית שתתחבב עליה. "מאחר שאני עושה פילאטיס כבר שנה וחצי, הצעתי גם לזהר להתנסות בזה.  "זהר ניסתה ונשבתה. בשנה האחרונה היא מגיעה לשיעורי הפילאטיס ומשתתפת בהם בהתלהבות. " אני חושבת שיש בשיטה ערכים נוספים, מעבר לעניין הגופני, שמדברים אליה: הקשבה לגוף, ביטחון ויציבה נכונה ", אומרת האם הגאה. 

 השיטה שהומצאה במקור כשיטה שיקומית לרקדנים פצועים על ידי ג'וזף פילאטיס מארה"ב , הגיעה לישראל לפני 19 שנה. תהליך חדירתה לשוק היה איטי וממושך, אבל היום היא נחשבת ללהיט ופופולארית בקרב מתעמלים רבים בעולם.

לפני כשנתיים חרת על דגלו ארגון הפילאטיס האמריקאי (PMA) להתמקד בהטמעת השיטה גם בקרב ילדים ובבתי הספר, מתוך מטרה לגדל דור מודע , בריא ושלם מבחינת מראה ויציבות.

 השיטה , שהוסבה והותאמה לילדים, מיועדת לגילאי 5 עד 18, היא מתמקדת בתקופת הצמיחה, ומתייחסת גם לבלבול בדימוי הגוף האופייני לבני נוער.  "בגיל הנעורים יש בקרב המבגרים סוג של בלבול. הם עדין לא הפנימו את הגודל  והצורה החדשים שלהם במודעות המנטאלית", אומר דרור רז, פיזיותרפיסט ומומחה לפילאטיס. בנוסף,  מאופיין  הגיל בכאבי גדילה ובבעיות תדמית. " זהו שלב שבו אצל הבנות מתחילים להתפתח שדיים, ועקב כך הן משנות את היציבה כדי להתחבא או להסתיר. בדיוק בגיל הזה אנו מוצאים בנות עם כתפיים סגורות וגב כפוף, יציבה קלוקלת שלא תטופל לאורך זמן, עלולה להיות דבר שמסובך וקשה לצאת ממנו", מסביר רז.

 מטרת העל של הפילאטיס היא להגביר את המודעות לגוף, ולהכניס תנועתיות בחיי הילדים. "המטרה היא שיגדלו ילדים זקופים, גאים ובטוחים בעצמם, שפחות מועדים לפתולוגיות שיגרמו לאי נוחות בהמשך חייהם", אומר רז.

רז רואה בפילאטיס דרך חשובה מאין כמותה גם בחינוך לעתיד. הוא מציין את עקרונות השיטה: החזקת הגוף, יציבה נכונה, חשיבות ה"סנטר"- מרכז הגוף, שממנו יוצאת תנועת הגפיים, וחשיבות הפעילות המאוזנת בין שרירי הגוף . " אם לא מתקיים איזון שכזה , נהיה מועדים לפציעות וליציבה לקויה, שתגרום בגיל מאוחר יותר, בהריונות או בזקנה לפתולוגיות, לכאבים ולאיכות חיים ירודה. "העולם שלנו הפך לעולם של ילדים "יושבניים". הם יושבים מול הטלוויזיה, יושבים מול המחשב . זהו עולם שבו החלק של הפעילות הפיזית אינו מודגש", קובע רז בצער. לדבריו, אין כיום תחום פעילות לילדים העובד באופן טהור על מודעות גוף, על ישיבה, הליכה, עמידה, ריצה וכל פעילות פיזית אחרת, באופן המתאים לגוף.

ממתי צריך ללמד ילדים מיומנויות כאלו?

"אני אשמח בגין כל ילד שיהיה פעיל בחוץ, יטפס על עצים, ישחק כדורסל וייצא לטיול עם תרמיל שמשקלו 10 קילו על הגב. זה נכון ובריא יותר, אבל לצערי, נגמרו לנו הפרדסים ושדות התותים המרחבים, ותרבות הפנאי של הילדים שלנו נראית אחרת היום". זה לא מדויק. תרבות מכוני הכושר, לדוגמא פורחת. "נכון, עובדים ומחזקים את הבטן ויש בה ריבועים, אבל לא הוטעמה התבונה של הפעלת השרירים המייצבים, כולם עובדים על השרירים הדינאמיים החיצוניים. בפילאטיס, עבודת הבטן היא על שריר ארוך בטני ועל השריר הרחב, שהוא הקובע את זווית האגן, למשל, ועובד ביחד עם שרירי הגב על מרוויחים בין החוליות כשעושים כפיפות בטן. חוסר איזון בין השרירים המהירים לבין המייצבים עלול לגרום לפציעות, כמו הרניות (שברים) הנפוצות אצל כדורגלנים". רז מבדיל בין פעילות פיזית בקבוצת כדורגל, כדורסל או אתלטיקה, לבין פעילות נכונה על הגוף. "מניסיוני ומהתבוננות שלי, הפעילות שנעשית במסגרות האלו, מעבר למשחק, איננה פעילות נכונה".   
ויש גם כאלה שמשלבים בין הפעילויות. למשל דדי ביטון, 27, מאמן כדורסל  ילדים בבית הספר לכדורסל במכבי הוד השרון. בקייטנת הכדורסל שניהל ביטון בקיץ, התנסו 150 המשתתפים בשיעור פילאטיס מקצועיים, שהועברו על ידי

מדריכים מומחים לנושא.

וויסות כוח".

ומדריך פילאטיס יצירתי יכול לקדם את המרכיב הזה".

ולצד היתרונות, יש גם חסרונות?